הפרשות לקרן פנסיה – למה זה חשוב?
קרן פנסיה היא מכשיר חיסכון לטווח ארוך הכולל בתוכו כיסויים ביטוחיים בגין אובדן כושר עבודה ופטירה. מכאן חשיבותה הרבה של קרן הפנסיה בשני מישורים. האחד, מצב בו העובד יצא לגמלאות ומשכך לא צפוי לקבל יותר שכר עבודה מהמעסיק. השני, מצב בו העובד נפגע ולא יכול להמשיך לעבוד (אובדן כושר עבודה, פטירה). בשני המישורים, כושר ההשתכרות של העובד נפגע ולכן קיומה של קרן פנסיה היא הכרחית. על מנת שהועבד יוכל להמשיך ולקבל קצבה מקרן הפנסיה ובכך לשמור רמת חיים.
מי זכאי לקרן פנסיה?
עובד מעל גיל 21 או עובדת מעל גיל 20, אשר צברו ותק של 6 חודשי עבודה אצל המעסיק, זכאים לקבלת קרן פנסיה מהמעסיק. עובדים אשר יש להם קרן פנסיה פעילה ממעסיק אחר, זכאים לקבלת קרן פנסיה מהמעסיק החדש לאחר ותק של 3 חודשי עבודה וכן לתשלום רטרואקטיבית לקרן הפנסיה בגין אותם 3 חודשי העסקה. בענפים מסויימים במשק, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה המחייבים את המעסיקים להפריש קרן פנסיה לעובדים מיד עם תחילת העסקתם.
כמה מפרישים לקרן פנסיה?
על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה, שיעור ההפרשות לקרן הפנסיה הוא 18.5% מהשכר הקובע. כאשר 12.5% משולמים על ידי המעסיק ו – 6% נוספים משולמים על חשבון העובד.
מהו השכר הקובע?
השכר הקובע הוא השכר ממנו המעסיק חייב להפריש לעובד את שיעור ההפרשות לקרן הפנסיה שעומד על 18.5%. השכר הקובע מורכב מרכיבי השכר הבאים:
שכר יסוד;
תוספת ותק;
תוספת יוקר המחיה;
תוספת משפחה;
תוספת מחלקתית;
תוספת מקצועית;
עמלות מכירה אישיות;
רכיבי שכר שאינם נכללים בשכר הקובע:
תשלום שעות נוספות;
החזר הוצאות;
הבראה;
משכורת 13;
בונוס;
הפרשות בחסר לקרן הפנסיה:
לעיתים, כדי להקטין את סכום ההפרשה לקרן הפנסיה, נוקטים מעסיקים בטקטיקות שונות שחלקן אסורות על פי חוק. הדבר נעשה על ידי הפחתת השכר הקובע בתלוש השכר באופן מלאכותי ותשלום מוגדל של רכיבי שכר אחרים שאינם נכללים בשכר הקובע וזאת באופן מלאכותי בלבד.
כך למשל, עובד המשתכר בסך של 10,500 ₪ בחודש ובתלוש השכר שלו מופיע שכר העבודה באופן הבאה: 7,500 ₪ שכר יסוד + 3,000 ₪ בונוס חודשי. יכול הדבר להעיד על פיצול מלאכותי בשכר הקובע של העובד. שכן בכל חודש בחודשו הוא מקבל "בונוס" קבוע באותו הסכום (3,000 ₪) וזאת מבלי שהעובד נדרש לבצע כל פעולה בגין אותו "בונוס". במצב כזה, ככל שהמעסיק מפריש לקרן הפנסיה את שיעור ההפרשות מתוך שכר הבסיס בלבד (7,500 ₪ בדוגמא שלנו), הרי שהוא מבצע הפרשות בחסר לקרן הפנסיה והעובד ניזוק מכך שכן, סכום הצבירה שלו נמוך ממה שאמור היה להיות ושכר העבודה המבוטח שלו (7,500 ₪) נמוך משכר העבודה שהוא מקבל בפועל (10,500 ₪).
דוגמא נוספת: היעדר הפרשות מסכום עמלות המכירה החודשיות. לעיתים יש מצבים בהם המעסיק אינו מבצע הפרשות לקרן הפנסיה מרכיב עמלות המכירה החודשיות. הדבר נעשה בין היתר בשל כך שיש דימון מסוים בין רכיב העמלות (בגינו יש חובה להפריש לפנסיה) לבין רכיב הבונוס (בגינו אין חובה להפריש לפנסיה).
מה קורה אם המעסיק לא הפריש לקרן פנסיה? או הפריש באופן חלקי?
במקרים כאלו יש חשיבות גדולה לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין לדיני עבודה אשר יבצע בדיקה דקדקנית של הסכומים המגיעים לעובד ויערוך פניה מתאימה למעסיק בדרישה לתשלום הסכומים המגיעים לו. במידת הצורך, יש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה למימוש זכויות העובד.
ייתכנו מקרים, בהם ניתן יהיה להגיש תביעה גם כנגד קרן הפנסיה אשר לא דאגה לגבות בעצמה מהמעסיק את החוב שנוצר בגין היעדר ההפרשות לקרן הפנסיה.
בנוסף להליכי התביעה האזרחיים שהעובד יכול לנהל נגד המעסיק, הוא יכול גם להגיש תלונה כנגד המעסיק ליחידת האכיפה של משרד הכלכלה בגין הפרת חוקי העבודה. הדבר עלול לחשוף את המעסיק לקנסות בסכומים גבוהים ביותר.
במקרים בהם המעסיק הפחית משכרו של העובד את ההפרשות לקרן הפנסיה אך לא העבירם בפועל לקרן הפנסיה, מדובר בעברה פלילית שדינה קנס או מאסר.
כאשר המעסיק הגיע למצב של חדלות פירעון – פשיטת רגל למעסיק שהוא אדם פרטי או פירוק למעסיק שהוא חברה בע"מ – ונותרו חובות לעובד בגין חוסרים בהפקדות לקרן הפנסיה, ניתן להגיש תביעת חוב למוסד לביטוח לאומי עד לתקרה של כ- 19,000 ₪.
לא הפרישו לך פנסיה? פנה עוד היום לבדיקה וייצוג על ידי עורך דין מומחה בתחום.
עו"ד שי אהרון