מהי מחיקת חובות
על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, בסוף שנת 2016 יש כ- 700,000 חייבים בישראל כנגדם פתוחים כ- 2,500,000 תיקי הוצאה! הליכי הוצאה לפועל מקשים מאוד על חייהם של החייבים ועל ניהול אורח חיים תקין. כאשר הלכה למעשה, ככל שמדובר בהליכי הוצאה לפועל, הרי שברוב רובם של המקרים, מדובר בהליך שיש לו התחלה אך אין לו סוף.
החוב הולך ותופח בצורה דרקונית בעשרות אחוזים כל שנה! וחייבים המעוניינים לשלם את החוב בתשלומים, לרוב לא מצליחים אפילו לכסות את סכום הריבית המצטברת בתיק. חייבים רבים חיים בתחושה של רדיפה, חוסר אונים וייאוש נוכח מצבם. אחרים מנסים "להסתדר" בדרכים כאלה ואחרות, בלי לנהל חשבון בנק, בלי להחזיק כרטיס אשראי ופנקסי שיקים ובחרדה תמידית שהנושים ינקטו נגדם הליכי עיקול אגרסיביים כגון עיקול מיטלטלין בבית מגוריהם, עיקול משכורת, עיכובי יציאה מן הארץ וכן הלאה. מחיקת חובות, איך מגיעים לזה?
רבים מהחייבים מדשדשים משך שנים תחת מטריית ההוצאה לפועל. מרגישים מבולבלים, לא יודעים מה לעשות. חלקם סבורים שמדובר בגזרת גורל ומקבלים את רוע הגזירה על עצמם. יש המנסים להתמודד עם הנושים בתוך מסגרת ההוצאה לפועל, מבקשים איחוד תיקים, משלמים תשלומים חודשיים המעכבים חלק מההליכים נגדם, תשלומים אשר לא מביאים לסילוק החוב.
למצב הקשה והמורכב הזה יש מספר אפשרויות לפתרון:
מחיקת חובות במסגרת הליך ההוצאה לפועל
החל מספטמבר 2015, נכנס תיקון לחוק ההוצאה לפועל, המאפשר לחייבים העומדים במספר תנאים, להגיש בקשה להפטר מחובות במסגרת הליך ההוצאה לפועל. יצוין, כי מדובר בהוראת שעה שתוקפה הוא עד ליום 05.09.2018. במסגרת הליך זה, על החייב לעמוד בתנאים כדלקמן:
- החייב הוכרז כ- "חייב מוגבל באמצעים" ע"י רשם ההוצאה לפועל והיה חייב מוגבל באמצעים לפחות 4 שנים קודם להגשת הבקשה.
- החייב שילם את צו התשלומים שנקבע לו על ידי רשם ההוצאה לפועל, במשך 3 שנים שקדמו להגשת הבקשה.
- אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים למימוש, כגון נכסי מקרקעין הנמצאים בבעלות החייב.
- החייב אינו מצוי בהליך פשיטת רגל ולא היה מצוי בהליך פשיטת רגל במשך 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה.
- סך כל חובות החייב אינו עולה על 800,000 ₪.
מסלול זה כאמור, אינו מתאים לכל חייב. תנאיו המגבילים מלמדים כי המחוקק רצה לכוון לסוג מסויים של חייבים, בעלי היקף חוב מוגבל אשר עמדו בצו תשלומים חודשי בהוצאה לפועל במשך 3 שנים לפחות קודם להגשת בקשת ההפטר. מכאן גם ניתן להבין, את מיעוט הבקשות, אשר הוגשו במסלול זה. אולם, חייבים אשר אינם עומדים בתנאי הליך ההפטר בהוצאה לפועל, יכולים למצוא מזור בהליך מחיקת חובות בבית המשפט המחוזי שהינו ההליך המסורתי למחיקת חובות.
מחיקת החוב במסגרת הליך פשיטת רגל בבית משפט מחוזי
הליך זה מגלם בתוכו יתרונות רבים לחייבים. ראשית, מרגע כניסתו של החייב להליך פשיטת רגל, מעוכבים כל הליכי הגבייה שננקטו כנגד החייב עד כה. בכלל כך, יוכל החייב לנהל חשבון בנק תקין ביתרת זכות מבלי שיוטלו עליו עיקולים שונים, תבוטל הגבלת רישיון הנהיגה שהוטלה על החייב ככל שהוטלה, יבוטלו הליכי עיקול מיטלטלין בביתו של החייב, יבוטלו הליכי עיקול משכורת וכיוצ"ב. מאותו הרגע בו נכנס החייב להליך פשיטת רגל, יטופל חובו הכולל של החייב לכלל הנושים במסגרת הליך פשיטת הרגל. יצוין כי על פי לשון החוק, חובו של החייב לנושה מובטח, כגון בנק הפועל למימוש משכנתא, אינו מעוכב בהליך פשיטת רגל ואולם, הניסיון מראה, כי במסגרת הליך פשיטת הרגל, ניתן לא פעם, לעכב ואף למנוע לחלוטין מנושה מובטח לפעול מחוץ למסגרת הליך פשיטת הרגל למימוש חובו.
המחוקק ובתי המשפט, הלכו כברת דרך ארוכה לטובת חייבים הנקלעים להליכי פשיטת רגל. עד לראשית שנות התשעים, נהגו בתי המשפט בחשדנות יתרה וביקורתיות כלפי החייבים, תוך שהליכי פשיטת רגל התנהלו משך שנים רבות ללא תחנת סיום ברורה מוגדרת בזמן.
עם השנים ניתן לומר, כי גישת בתי המשפט לחייבים הנקלעים להליכי פשיטת רגל, השתנתה באופן בולט וחלו שינויים מרכזיים המבטאים את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב, לפתוח דף חדש בחייו ולסלק מעליו את עול החובות שנרבצו לפתחו.
במסגרת הליך פשיטת רגל, אין צורך בתשלום מקדמה כלשהי על חשבון החוב שנצבר לחייב ולמעשה, התנאי היחיד העומד בפני החייב המעוניין לפתוח הליך זה, הוא עמידה בעקרון "תום הלב". עיקרון זה מגלם בחובו מס' דרישות:
- תום לב בצבירת חובות החייב – החייב נדרש להוכיח כי החובות שנצברו לפתחו, נוצרו בתום לב, כתוצאה מכישלון עסקי, במסגרת מהלך עסקים רגיל.
- תום לב במסגרת ניהול הליך פשיטת הרגל עצמו – מרגע מתן צו הכינוס לחייב, נדרש החייב לעמוד במטלות שנקבעו להליך פשיטת רגל ובניהם: הגשת דוחות חודשיים, תשלום חודשי במועד שנקבע, אי יצירת חובות חדשים וכיוצ"ב.
בספטמבר 2013, חלה רפורמה מרכזית אצל כונס הנכסים הרשמי, באשר לניהול הליכי פשיטת רגל. רפורמה זו באה לעשות סדר בהליכי פשיטת רגל ולקבוע מסגרת זמן ברורה לניהול הליך זה. הרפורמה הולידה מס' שינויים בולטים בהליך פשיטת רגל ובניהם:
- קביעת מועד דיון להכרזתו של החייב כפושט רגל, לאחר שנה וחצי ממועד פתיחת הליך פשיטת הרגל (מועד מתן צו הכינוס).
- במסגרת הדיון להכרזתו של החייב פושט רגל, תידון בפני בית המשפט, תוכנית פירעון – במסגרתה ייקבע לחייב צו תשלומים חודשי ממועד הדיו ואילך לתקופה של שלוש שנים נוספות. עמידתו של החייב בתוכנית פירעון זו, תביא להפטר החייב מחובותיו וסילוק עול החובות שנרבצו לפתחו. החידוש הוא כי כבר ממועד הדיון לאחר שנה וחצי מפתיחת ההליך, ידע החייב בפני מה הוא עומד ומה נדרש הוא לעשות, לצורך קבלת צו ההפטר המיוחל.
- במסגרת תוכנית הפירעון שתיקבע לחייב, יוכל החייב ככל ויעלה בידו הדבר, להקדים תשלומים, ובכך לקבל את צו ההפטר המיוחל, עוד קודם לסיום 4.5 שנים מלאות!
- למעשה במסגרת הרפורמה הוקצב לראשונה, פרק זמן מוגדר של 4.5 שנים לניהול וסיום הליך פשיטת רגל. ככל והחייב יעמוד בתנאי ההליך, יוכל החייב לפתוח פרק חדש בחייו, הרבה יותר מהר ממה שהעלה בדעתו ביחס לכלל החובות שצבר.
מחיקת החוב במסגרת הסדר נושים –
סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, נותן בידי החייב, אפשרות לפתוח הליך של הסדר נושים בבית המשפט המחוזי.
במסגרת הליך הסדר נושים, מגיש החייב לבית המשפט, הצעת הסדר נושים לכלל נושיו. בית המשפט ממנה נאמן להסדר הנושים אשר פונה לנושי החייב ומיידע אותם בדבר הצעת הסדר הנושים של החייב. כל אחד מנושי החייב, יכול להתנגד או להסכים להצעה. בשלב הזה בדר"כ, מתחיל להתנהל משא ומתן בין החייב לנושיו ביחס להצעה שהוגשה על ידי החייב. כאשר מחד, ינסו נושיי החייב להביא את החייב להגדיל את הצעתו ומנגד, ינסה החייב לשמור על מסגרת יציבה שתאפשר לו לעמוד בהצעתו לשלם לנושים את הסכומים עליהם הוא מתחייב. הצעה אשר זוכה לרוב מספרי של נושים (51% מכלל הנושים ומעלה) בצירוף רוב של 75% מסך הנשיה הכולל, מוגשת לאישורו של בית המשפט. אישור של בית המשפט להסדר ועמידתו של החייב בהסדר הנושים, מביאים לסילוק סופי של מלוא חובות החייב לנושיו ולמתן צו הפטר.
יתרונותיו הבולטים של הליך הסדר הנושים נובעים מהעובדה שהחייב אינו מוכרז פושט רגל ובכלל כך, נמנע החייב מההשלכות הכרוכות בהכרזה מעין זו. כמו גם העובדה, כי ההליך עצמו קצר באופן משמעותי מהליך פשיטת רגל ויכול להביא לסילוק חובות החייב בצורה יעילה ומהירה בהרבה מהליך פשיטת רגל.
החיסרון הבולט של הליך הסדר הנושים, נובע מהצורך להגיש הצעת הסדר אשר תכלול החזר חובות של 30% לכל הפחות מכל חוב שאינו מובטח. כך שמלכתחילה, צריך להיות החייב, בעל אמצעים להעמיד לרשות נושיו, סכומי כסף מינימליים, אשר יכולים להסתכם בסכום ניכר, אשר אינו מצוי אצל מרבית החייבים בשלב זה של חייהם. כמו כן, בדרך כלל יידרש החייב, לצורך כניסתו להליך זה, להפקיד בידי הנאמן כבר במעמד הגשת בקשתו להצעת הסדר נושים, סכומים משמעותיים בסדר גודל של 10,000 ₪ – 20,000 ₪, אשר יעידו על רצינותו ביחס להצעה ויהוו תנאי לעיכוב ההליכים נגדו במשך הליך הסדר הנושים. תנאי אשר מהווה חסם משמעותי בידי חייבם רבים אשר הפרוטה אינה מצויה בכיסם.
מחיקת חובות במסגרת משא ומתן עם כל אחד ואחד מהנושים –
עוד בטרם כניסתו של חייב להליך כזה או אחר, תמיד כדאי לבחון אפשרות למשא ומתן ישיר עם הנושים. יהא סכום הנשייה גבוה ככל שיהא, אם הנושה לא מצליח לגבות את חובו מהחייב, אין זה באמת משנה לאיזה ממדים טפח החוב ועל כן, נושה רציונלי, יכול שיסכים להצעה המעגנת בחובה החזר חלק מהחוב, תוך שהחזר זה יהווה סילוק סופי ומוחלט של מלוא החוב לנושה.
חשוב להדגיש כי על מנת שהמשא ומתן הישיר מול הנושים יהיה אפקטיבי ויביא לתוצאה הרצויה, יש להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום חוק חדלות פירעון, המכיר את האלטרנטיבות העומדות בפניי החייב ויש לו את המומחיות והידע הן לניהול משא ומתן אפקטיבי מול נושי החייב, והן לעריכה נכונה של הסכמי פשרה, אשר יעגנו את סילוק חובו הסופי של החייב אל מול אותם נושים.